יצירת מכונות וירטואליות עם כמה ממשקי רשת

המסוף

1. נכנסים לדף Create an instance במסוף Google Cloud .

   כניסה לדף Create an instance

2. בחלונית Machine configuration:

   1. בשדה Name, נותנים שם למכונה.
   2. בשדה Region, בוחרים אזור.
   3. בשדה Zone, בוחרים אזור.

3. בתפריט הניווט, לוחצים על Networking כדי להציג את החלונית Networking.

4. בקטע Network interfaces, מרחיבים את ממשק הרשת שרוצים לערוך.

   1. בקטעים Network ו-Subnetwork, בוחרים את הרשת ואת רשת המשנה שבהן רוצים להשתמש.

      אם רוצים להגדיר כתובות IPv6 בממשק, בוחרים רשת משנה שמוגדר בה טווח כתובות IPv6 של /64. סוג הגישה ל-IPv6 של רשת המשנה קובע אם המכונה מקבלת טווח כתובות IPv6 פנימיות ב-/96 או טווח כתובות IPv6 חיצוניות ב-/96.

   2. בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות ל-IP stack type של הממשק:

      • IPv4 (מחסנית יחידה)
      • ‫IPv4 ו-IPv6 (מחסנית כפולה)
      • IPv6 (מחסנית יחידה)

   3. בממשקים עם כתובות IPv4, מבצעים את הפעולות הבאות:

      1. בשביל Primary internal IPv4 address, בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות:

         • זמנית (אוטומטית) כדי להקצות באופן אוטומטי כתובת IPv4 זמנית חדשה.
         • Ephemeral (Custom) כדי לציין ידנית כתובת IPv4 זמנית חדשה
         • כתובת IPv4 פנימית סטטית שמורה מהרשימה
         • Reserve static internal IPv4 address כדי לשמור ולהקצות כתובת IPv4 פנימית סטטית חדשה.

      2. בשדה External IPv4 address, בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות:

         • Ephemeral כדי להקצות כתובת IPv4 זמנית חדשה
         • ‫None כדי לא להקצות כתובת IPv4 חיצונית
         • כתובת IPv4 סטטית שמורה מהרשימה
         • Reserve static external IP address כדי לשמור ולהקצות כתובת IPv4 חיצונית סטטית חדשה.

      3. אפשר להקצות לממשק הרשת טווח אחד או יותר של כתובות IP חלופיות. כדי להקצות טווח כתובות IP חלופיות:

         1. בקטע Alias IP ranges, לוחצים על addAdd IP range.
         2. בשדה Subnet range, בוחרים טווח ראשי של כתובות IPv4 או טווח משני של כתובות IPv4 לשימוש.
         3. בשדה Alias IP range, מזינים טווח כתובות IP בסימון CIDR. הטווח הזה חייב להיות טווח לא בשימוש של טווח כתובות ה-IP של רשת המשנה שבחרתם.

         מידע נוסף על הקצאת טווחי כתובות IP חלופיות לממשקי רשת של מכונות וירטואליות זמין במאמר הגדרת טווחי כתובות IP חלופיות.

   4. בממשקים עם כתובות IPv6, מבצעים את הפעולות הבאות בהתאם לסוג הגישה של רשת המשנה המחוברת:

      1. בשדה Primary internal IPv6 address, בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות:
         • זמנית (אוטומטית) כדי להקצות באופן אוטומטי טווח כתובות IPv6 פנימיות זמניות חדשות
         • Ephemeral (Custom)‎ כדי לציין ידנית טווח חדש של כתובות IPv6 פנימיות זמניות
         • טווח כתובות IPv6 פנימיות סטטיות שמורות מהרשימה
         • Reserve static internal IPv6 address כדי לשמור ולהקצות טווח חדש של כתובות IPv6 פנימיות סטטיות.
      2. בשביל External IPv6 address, בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות:
         • זמנית (אוטומטית) כדי להקצות באופן אוטומטי טווח חדש של כתובות IPv6 חיצוניות זמניות.
         • זמנית (בהתאמה אישית) כדי לציין ידנית טווח חדש של כתובות IPv6 חיצוניות זמניות.
         • טווח כתובות IPv6 חיצוניות סטטיות שמורות מהרשימה
         • Reserve static external IPv6 address כדי לשמור ולהקצות טווח חדש של כתובות IPv6 חיצוניות סטטיות.

   5. כדי לסיים את השינוי של ממשק הרשת, לוחצים על Done.

5. כדי להוסיף עוד ממשק רשת:

   1. כדי להוסיף vNIC, לוחצים על Add a network interface וממלאים את הטופס עם פרטי ה-vNIC.

   2. כדי להוסיף ממשק רשת דינמי, לוחצים על Add a Dynamic Network Interface ומבצעים את הפעולות הבאות:

      1. בשדה Parent network interface, בוחרים את ה-vNIC הראשי שעבורו רוצים ליצור את ה-NIC הדינמי.
      2. בשדה VLAN ID, מזינים את מזהה ה-VLAN של ה-NIC הדינמי.
      3. ממלאים את שאר הפרטים של ה-NIC הדינמי בטופס.

6. ממשיכים בתהליך יצירת המכונה.

7. לוחצים על יצירה.

gcloud

כדי ליצור ממשקי רשת במכונה חדשה, משתמשים בפקודה gcloud compute instances create.

מוסיפים את הדגל --network-interface לכל ממשק, ואחריו את מפתחות הרשת המתאימים, כמו network,‏ subnet,‏ private-network-ip,‏ address,‏ external-ipv6-address ו-vlan.

אם כוללים את המפתח vlan, נוצר NIC דינמי. אם יוצרים NIC דינמי, צריך גם לבצע את השלבים להגדרת מערכת ההפעלה של המכונה המארחת ל-NIC דינמיים אחרי שיוצרים את המכונה.

במאמר הזה תוכלו לקרוא דוגמאות להגדרות של מכונות עם כמה ממשקים.

הקטע הזה ממחיש רק את הדגל --network-interface, אחד מהפרמטרים הרבים שאפשר לציין כשיוצרים מכונה.

gcloud compute instances create INSTANCE_NAME \
    --zone ZONE \
    --network-interface \
        network=NETWORK_A,subnet=SUBNET_A, \
        stack-type=STACK_TYPE, \
        private-network-ip=INTERNAL_IPV4_ADDRESS, \
        address=EXTERNAL_IPV4_ADDRESS | no-address, \
        internal-ipv6-address=INTERNAL_IPV6_ADDRESS \
    ...
    --network-interface \
        network=NETWORK_B,subnet=SUBNET_B, \
        stack-type=STACK_TYPE, \
        external-ipv6-address=EXTERNAL_IPV6_ADDRESS, \
        external-ipv6-prefix-length=96, \
        ipv6-network-tier=PREMIUM, \
        vlan=VLAN_ID \
    ...

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫INSTANCE_NAME: השם של המכונה שרוצים ליצור.
• ‫ZONE: האזור שבו נוצרה המכונה.
• ‫NETWORK_A, ‏NETWORK_B: הרשת שאליה הממשק מחובר.
• ‫SUBNET_A,‏ SUBNET_B: רשת המשנה שאליה הממשק מחובר.

• ‫STACK_TYPE: סוג המחסנית של הממשק.

  ערך ברירת המחדל הוא IPV4_ONLY. מציינים את הערך IPV4_IPV6 כדי להגדיר ממשק עם מחסנית כפולה, או את הערך IPV6_ONLY כדי להגדיר ממשק IPv6 בלבד.

• ערכים לממשקים עם כתובות IPv4:

  • ‫INTERNAL_IPV4_ADDRESS: כתובת ה-IPv4 הפנימית שרוצים שתהיה לממשק ברשת המשנה של היעד. אפשר להשמיט את השדה הזה אם רוצים להקצות כתובת חוקית כלשהי.

  • ‫EXTERNAL_IPV4_ADDRESS: כתובת ה-IPv4 החיצונית של הממשק.

    צריך להקצות מראש כתובת IPv4 חיצונית. אם אתם לא רוצים שלממשק תהיה כתובת IP חיצונית, ציינו no-address במקום address=EXTERNAL_IPV4_ADDRESS. אם רוצים שהממשק יקבל כתובת IP חיצונית זמנית, מציינים את הערך address=''.

• ערכים לממשקים עם כתובות IPv6:

  • ‫INTERNAL_IPV6_ADDRESS: טווח כתובות ה-IPv6 הפנימיות שרוצים שיהיה לממשק ברשת המשנה של היעד. אם לא מציינים טווח,Google Cloud מקצה באופן אוטומטי טווח כתובות IPv6 פנימיות מתת-הרשת.
  • ‫EXTERNAL_IPV6_ADDRESS: טווח כתובות ה-IPv6 החיצוניות שרוצים שיהיה לממשק ברשת המשנה של היעד. אם לא מציינים טווח,Google Cloud מקצה באופן אוטומטי טווח כתובות IPv6 חיצוניות מתת-הרשת.

• ‫VLAN_ID: מזהה VLAN. כשמציינים מזהה VLAN, ממשק הרשת מוגדר כ-NIC דינמי. בפקודה, צריך למקם את ה-NIC הדינמי אחרי ה-vNIC הראשי שלו.

API

משתמשים ב-method ‏instances.insert כדי ליצור מכונה עם כמה ממשקי רשת.

הוספת השדה vlan יוצרת NIC דינמי. אם יוצרים NIC דינמי, צריך גם לבצע את השלבים להגדרת מערכת ההפעלה של המכונה המארחת ל-NIC דינמיים אחרי שיוצרים את המכונה.

לדוגמה:

• כדי ליצור מכונה עם כתובות IPv4 פנימיות בלבד:

  POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/zones/ZONE/instances
  {
  ....
  
  "networkInterfaces": [
    {
      "networkIP": "IPV4_ADDRESS_A",
      "subnetwork": "regions/REGION/subnetworks/SUBNET_A"
    },
    {
      "networkIP": "IPV4_ADDRESS_B",
      "subnetwork": "regions/REGION/subnetworks/SUBNET_B",
      "vlan": "VLAN_ID"
    },
      for each interface, specify a network...
  ],
  other instance settings...
  }
  

  מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

  • ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את המכונה.
  • ‫ZONE: האזור שבו נמצאת המכונה.
  • ‫IPV4_ADDRESS_A, IPV4_ADDRESS_B: כתובות ה-IPv4 הפנימיות שרוצים להקצות לכל ממשק רשת.
  • ‫REGION: האזור שבו נמצאת המכונה.
  • ‫SUBNET_A, SUBNET_B: רשתות המשנה שבהן נמצא כל ממשק רשת.
  • ‫VLAN_ID: מזהה VLAN. כשמציינים מזהה VLAN, ממשק הרשת מוגדר כ-NIC דינמי. צריך למקם את ה-NIC הדינמי אחרי ה-vNIC הראשי שלו בבקשה.

• כדי ליצור מכונה עם כתובות IPv4 ו-IPv6 פנימיות:

  POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/zones/ZONE/instances
  {
  ....
  
  "networkInterfaces": [
    {
      "subnetwork": "regions/REGION/subnetworks/SUBNET_A",
      "ipv6Address": "IPV6_ADDRESS_A",
      "internalIpv6PrefixLength": 96,
      "stackType": IPV4_IPV6,
      "ipv6AccessType": INTERNAL
    },
    {
      "subnetwork": "regions/REGION/subnetworks/SUBNET_B",
      "ipv6Address": "IPV6_ADDRESS_B",
      "internalIpv6PrefixLength": 96,
      "stackType": IPV4_IPV6,
      "ipv6AccessType": INTERNAL,
      "vlan": "VLAN_ID"
    },
      for each interface, specify a network...
  ],
  other instance settings...
  }
  

  מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

  • ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את המכונה.
  • ‫ZONE: האזור שבו נמצאת המכונה.
  • ‫REGION: האזור שבו נמצאת המכונה.
  • ‫SUBNET_A, SUBNET_B: רשתות המשנה שבהן נמצא כל ממשק רשת.
  • ‫IPV6_ADDRESS_A, IPV6_ADDRESS_B: טווח כתובות ה-IPv6 הפנימיות שרוצים שיהיה לממשק ברשת המשנה של היעד. אם לא מציינים טווח,Google Cloud מקצה באופן אוטומטי טווח כתובות IPv6 פנימיות מתת-הרשת.
  • ‫VLAN_ID: מזהה VLAN. כשמציינים מזהה VLAN, ממשק הרשת מוגדר כ-NIC דינמי. צריך למקם NIC דינמי אחרי ה-vNIC הראשי שלו.

• כדי ליצור מכונה עם כתובות IPv6 פנימיות בלבד:

  POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/zones/ZONE/instances
  {
  ....
  
  "networkInterfaces": [
    {
      "subnetwork": "regions/REGION/subnetworks/SUBNET_A",
      "ipv6Address": "IPV6_ADDRESS_A",
      "internalIpv6PrefixLength": 96,
      "stackType": IPV6_ONLY,
      "ipv6AccessType": INTERNAL
    },
    {
      "subnetwork": "regions/REGION/subnetworks/SUBNET_B",
      "ipv6Address": "IPV6_ADDRESS_B",
      "internalIpv6PrefixLength": 96,
      "stackType": IPV6_ONLY,
      "ipv6AccessType": INTERNAL,
      "vlan": "VLAN_ID"
    },
      for each interface, specify a network...
  ],
  other instance settings...
  }
  

  מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

  • ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את המכונה.
  • ‫ZONE: האזור שבו נמצאת המכונה.
  • ‫REGION: האזור שבו נמצאת המכונה.
  • ‫SUBNET_A, SUBNET_B: רשתות המשנה שבהן נמצא כל ממשק רשת.
  • ‫IPV6_ADDRESS_A, IPV6_ADDRESS_B: טווח כתובות ה-IPv6 הפנימיות שרוצים שיהיה לממשק ברשת המשנה של היעד. אם לא מציינים טווח,Google Cloud מקצה באופן אוטומטי טווח כתובות IPv6 פנימיות מתת-הרשת.
  • ‫VLAN_ID: מזהה VLAN. כשמציינים מזהה VLAN, ממשק הרשת מוגדר כ-NIC דינמי. צריך למקם את ה-NIC הדינמי אחרי ה-vNIC הראשי שלו.

Terraform

אתם יכולים להשתמש במשאב של Terraform כדי ליצור מכונה עם כמה ממשקי רשת.

הארגומנטים של Terraform כוללים ערכים לדוגמה שאפשר לשנות.

resource "google_compute_instance" "default" {
  project      = var.project_id # Replace with your project ID in quotes
  zone         = "us-central1-b"
  name         = "backend-instance"
  machine_type = "e2-medium"
  boot_disk {
    initialize_params {
      image = "debian-cloud/debian-9"
    }
  }
  network_interface {
    subnetwork = var.subnet_1 # Replace with self link to a subnetwork in quotes
    network_ip = "10.0.0.14"
  }
  network_interface {
    subnetwork = var.subnet_2 # Replace with self link to a subnetwork in quotes
    network_ip = "10.10.20.14"
  }
}

כדי ללמוד איך להחיל הגדרות ב-Terraform או להסיר אותן, ראו פקודות בסיסיות ב-Terraform.